הכיבוש משחית?

השאלה
יש לי שאלה שמאד מעיקה עליי. אני בן 17, ציוני דתי, ימני ש...
בואו נדבר ת´כלס. נחשפתי באינטרנט למידע ש... בואו נגיד... בתקשורת, בבית ספר ובתנועות הנוער לא מספרים לנו. יש מציאות של כיבוש ביהודה ושומרון.
כבר עשרות שנים, הפלסטינים נמצאים תחת שלטון צבאי, ללא מדינה וללא אוטונמיה נורמלית. עושים להם אפליות כגון יותר מים הולכים ליהודים, יותר בתים ליהודים, היהודים לא צריכים לעבור מחסומים והם כן...
מה גם, שיש הרבה סיפורים שחיילים מספרים שמתעללים בהםשם. מרביצים להם, מפשיטים אותם, צוחקים עליהם, עושים עליהם משחקי גוף. סליחה על ההשואה אבל זה ממש כמו הנאצים! יש חייל שאמר שהם לקחו בחור פלסטיני, אמרו לו לפסק את הרגליים ושיחקו כל מיני משחקים עליו! ממש כמו שהנאצים גזרו את הזקן של היהודים וצחקו.
יש להם מדרכות נפרדות, מציקים להם, גונבים להם את האדמות, בונים התנחלויות על קרקעות ששיכות להם! זה אדמה שאבא שלהם נתן להם!
ואני באמת לא מבין... האם הציונות ומצוות יישוב ארץ ישראל מצדיקה את כל הסבל הזה? אני מבולבל לגמרי. אני מתחיל לחשוב שאנשים כמו ישעיהו ליבוביץ´ ושלום עכשיו צודקים. מספרים לנו כמה זה חשוב ארץ ישראל, כמה אסור לוותר, אבל לא מספרים לנו בבני עקיבא שיום יום, שעה שעה, מרביצים לפלסטינים, משפילים אותם, מבקשים מהם ללכת לבדוק אם בתיק שזרקו פה ברחוב מכיל פצצה, "מקסימום" הפלסטיני ימות ועוד הרבה דברים מזעזעים.
אפשר הסבר???????????

התשובה
שלום לשואל היקר, אשריך שנטיית הצדק והחוש המוסרי הזך והעדין, שהוא מושרש בנו מאברהם אבינו, נטוע בך ואתה לא יכול להשלים עם עוולות הזועקות לתיקונן וחפץ לראות גם את פעולת הלחימה הצבאית באופן אמוני וצודק. גם יעקב אבינו עליו השלום, בעת שניגש למלחמה התיירא מפני האפשרות שיהרוג חפים מפשע, וכך היא דרכה של תורה "כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום..."
את דברי אליך אחלק למישור עקרוני ולמישור מעשי.
במישור העקרוני עליך לדעת ולשנן. א. ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל ועל כן, מלחמת כיבושה, שחרורה וההתיישבות בה (´התנחלות´) היא מצווה גדולה וחשובה. תושביה הערביים של הארץ, יכולים לשבת בה וליהנות מזכויות אדם וחירויות אנושיות בסיסיות כפרטים ויחידים (וודאי שחירויות אלו הן בכלל החיוב המוסרי והדתי כאחד המוטלים עלינו להעניק להם, במידה ואינם צוררים אותנו ונלחמים בנו) אולם בשום פנים ואופן אסור ולא יכולות שתהיינה להם תביעות לאומיות על ארץ ישראל, וזאת משום שהיא איננה שלהם!!! ומעולם לא היתה שלהם!!! וכל המצאת ´לאומיותם´ (ע"י אחינו-בשרנו שעזרו להם ע"י המצאת ´הנארטיב הלאומי´ שלהם) לא נועדה אלא לנשלנו מאדמתנו ומנחלת אבותינו. (אמנת הפת"ח ואמנת החמאס כופרות בקיומנו הלאומי כעם והן אינן מכירות בנו כעם ישראל ההיסטורי, נשיא רשות הטרור הפתח"ית כתב דוקטורט שלם בנושא הכחשת שואה והוא ושותפיו לא מסתירים את תמיכתם ברציחת יהודים ח"ו.)
ב. עדיין במישור העקרוני. מלחמה היא אכן הכרח לא נעים. אך אם ניגשים אליו מתוך תודעה מוסרית וצידוק ערכי ומקיימים רענון מתמיד של דרך הלחימה נוכח המציאות המשתנית, ניתן למנוע ניוון ערכי של הלוחמים והשחתת החברה כולה. וכך מסביר ´אור החיים´ הקדוש, את הבטחת התורה ביחס להריגת אנשי עיר הנידחת "ונתן לך רחמים ורחמך" - שלמרות שהריגת עיר וכל יושביה מטבעה להטביע באדם העושה אותה אכזריות איומה, הרי שאם נקיים את מצוות ה´ בלא התחכמות (כשאול המלך בשעתו) התוצאה תהיה הפוכה לגמרי, אתה תהיה רחמן יותר ולא אכזרי.
וכאן אנו מגיעים ליסוד חשוב. (שמעתיו מפי הרב מיכאל הרשקוביץ, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב הישוב נריה) הכיבוש משחית - את המושחתים!!!. כלומר, אם אדם שלא זיכך את מידותיו ולא עמל והתייגע על הבנת צדקת דרכו מבחינה אמיתית ואמונית נצרך להיות במצב של לוחמה מתמשכת, הוא עלול עם הזמן להישבר מוסרית ולהיפך לאכזרי. מה שאין כן אדם או ציבור מברר כל הזמן את דרכו מבחינה תורנית-מוסרית-ואמונית ועל כן מפתח חוסן אמיתי ארוך טווח.
פרופ´ ליבוביץ ודומיו יכולים לצערנו להיות דוגמא טובה לאנשים שהיו ציונים ´טובים´ בשורשם אך עם הזמן נשברו ופיתחו פסימיות וקטרוג גדול ביחס לעם ישראל ומדינת ישראל. וזאת, בדיוק בשל נקודה זו, חוסר אורך נשימה וסבלנות כלפי תהליכים היסטוריים ואמונה בצדקת הדרך. (במקרה של פרופ´ ליבוביץ - הכחשת סגולת ישראל ובלבול נוראי ביחס למשמעותה הרוחנית של מדינת ישראל וזאת בשל הכפירה הנוראה של פרופ´ ליבוביץ שלפיה אין רבש"ע מתגלה אלינו דרך ההיסטוריה). ואכן, לצערנו הרב, בערוגות השמאל הקיצוני ישנם ´עשבים שוטים´ שעקב תפיסות מוסריות מעוותות פועלים בגלוי כנגד חיילי צה"ל וכנגד אחיזתנו בארץ.
ג. במישור המעשי - צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. וזאת עליך לדעת באחריות מליאה. (וגם אם לנו כאנשי תורה יש ביקורתיות רבה על מוסריות זו שלפעמים מביאה לאבסורדים בלתי נתפסים..) חלק מהמלחמה הכוללת שאנו נתונים בה היא מלחמה פסיכולוגית שמנהלים אויבנו כלפי ´הבטן הרכה´ של החברה הישראלית – הרגישות המוסרית וקדושת חיי האדם. הם עושים זאת בעיקר ע"י מתן דיס-אינפורמציה ובדיית והעללת סיפורים הזויים ומופרחים כנגד חיילי צה"ל ולוחמיו. (ודו"ח גולדסטון יוכיח...) המזכירות את אירופה בתקופה הגרועה שלה בעת עלילות הדם או את התעמולה הנאצית (אתה מוזמן להיכנס לאתר מבט לתקשורת ה´פלסטינאית´ ולהיווכח בעצמך בתעמולה האנטישמית המקומית) רק לפני מספר שבועות הוכיח יהודי צרפתי את ביום עלילת הריגת הילד (´סמל מכונן´ של אויבנו) מוחמד א- דורה´ על ידי חיילי צה"ל כביכול והראה לעיני כל העולם את פרצופם האמיתי של הערבים. שמגייסים את מיטב השקרים הניתנים להעלות על הדעת במלחמתם בחיילי צה"ל.(אלו אותם מחבלים אשר פוגעים בחולים מבני עמם בבית החולים בעזה ומאשימים בכך את חיילי צה"ל.) וכן, האם שכחת כבר את פרשת המרמרה הטורקית שהיו בה ´פעילי שלום לא חמושים..´ שלא עסקו בשום ´התגרות´ בחיילי השייטת שפשוט ´טבחו´ ב´מסכנים´ הללו... על כן, אני במקומך הייתי מתייחס בספקנות מרובה לכל מיני ´עדויות´ כנגד חיילי צה"ל ופונה לדובר צה"ל לשם בירור העניין. (לשם האיזון נזכיר, כי לו היינו אוספים את כל עוולות המוסריות שנעשים ע"י אויבינו כלפינו לספר אחד, לא היה מספיק דיו באף מדפסת בעולם כדי להדפיסו...)
אולם לסיום, אסייג את דברי האחרונים באמירה העקרונית, כי אכן כשתגדל ותהיה אתה עצמך חייל בצבא, עליך להיות מגדלור מוסרי. מה שמותר מותר, ומה שאסור - אסור באיסור חמור. ואם תראה חברים (שאינם שומרי מצוות או גרוע מכך שומרי מצוות) מתעללים סתם כך בחפים מפשע - עליך לגעור בהם ולומר שהם פוגעים ומזיקים לאחיזתנו בארץ!! וזאת משום שאחיזתנו בארץ היא אחיזה במוסר ונועדה להיטיב לכל האנושות כולה בסופו של דבר (ובכללה גם לאומה הערבית!!) ועל כן יש לכבד כל אדם שנברא בצלם אלוקים ואין לצער סתם שום ברייה. ומעשה ברב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל שהלך ברחוב בירושלים וראה נערים יהודים מתגרים בערבים רוכלי רחוב ומייד כתב מכתב נזיפה חמור למנהל בי"ס של נערים אלו אודות מעשה זה. (´אילת השחר´, לרב יעקב פילבר, עמוד רס"ה, ועיין שם עוד עמוד רנ"ז - רס"ו)
אנחנו לא ברברים!! הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר "אין לנו עסק עם מוסטפה או עם אחמד" – כלומר, אין לנו בעיה עם הערבי הפרטי, אלא שלצערנו הרב, האומה הערבית עדיין מנסה להשמידנו. "אני שלום וכי אדבר, המה למלחמה".
בשנים הללו שאתה עוד יכול לשבת ולהתגדל מבחינה רוחנית, עלה במעלות התורה והמוסר ודע כי ה´ הוא הנותן לנו כוח לעשות חייל ובשם אלוקינו נדגול. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום...